מחלה קרדיווסקולארית ומחלת כליות כרונית עלולה להיראות שונה בין אדם לאדם.
למדו עוד על הזדמנויות בנוגע למחקרים מתמשכים.
האם אתם או יקירכם
מהי מחלה קרדיווסקולארית?
מחלה קרדיווסקולארית (CVD) משפיעה על הלב ועל כלי הדם בגופכם. לעיתים קרובות, היא קשורה להצטברות של משקעים בעורקים. משקעים אלה גורמים להתקשות ולהתעבות של העורקים, המפחיתות את זרימת הדם או גורמות לחסימות באיברים חיוניים כמו הלב, המוח, הכליות והריאות. מחלה זו מכונה מחלה קרדיווסקולארית טרשתית (ASCVD). מחלה קרדיווסקולארית טרשתית (ASCVD) נחשבת לעיתים קרובות לבעיית לב, אך היא עלולה להשפיע על עורקים בכל מקום בגוף ולגרום לשבץ, להתקף לב ולפגיעה בעורקים היקפיים (ברגליים).
במקרים רבים, לא תסבלו מתסמינים כלשהם עד שהעורק צר מאוד או חסום, ומטופלים רבים אינם יודעים שהם סובלים מהצטברות של משקעים עד שהם מגיעים למצב חירום רפואי.
מהי מחלת כליה כרונית?
מחלת כליה כרונית (CKD) היא מצב, שבו הכליות אינן פועלות כנדרש ואינן יכולות לסנן את הדם כיאות. בעיה רפואית זו היא ארוכת טווח. טיפול בגורם, וביצוע שינויים באורח החיים, ממלאים לעיתים קרובות תפקיד חשוב בניהול בעיה רפואית זו.
לעיתים נדרשים טיפולים כמו דיאליזה, המסייעת לסנן את הדם במקום הכליות, או השתלת כליה. בין הגורמים ל-CKD ניתן למנות לחץ דם גבוה, סוכרת, כולסטרול גבוה והיסטוריה משפחתית.
הגורם המדויק למחלה קרדיווסקולארית אינו ברור, אך קיימים גורמים שונים העלולים להגביר את הסיכון ללקות בה. גורמים אלה מכונים ‘גורמי סיכון’, וכוללים:
האם אנו נמצאים בסיכון לפתח מחלה קרדיווסקולארית?
* רמות גבוהות של LP(a), המכונה גם ליפופרוטאין (a), הן גורם סיכון למחלות לב, המשפיע על 1 מתוך 5 אנשים לערך ברחבי העולם. מטופלים רבים אינם סובלים מתסמינים, ורמות ה-LP(a) בגופכם עלולות להיות גבוהות גם אם אתם מנהלים אורח חיים בריא. רמות גבוהות של LP(a) עלולות להיות משפחתיות, כך שאם יש לכם היסטוריה משפחתית של LP(a) גבוה גם אתם עלולים להימצא בסיכון לפתח מחלה קרדיווסקולארית.
מחלה קרדיווסקולארית עלולה להיראות שונה מאוד בין אדם לאדם:
…הצטרפות למחקר קליני עשויה לסייע לכם.
מחקרים קליניים מתבצעים
מה יקרה אם אשתתף באחד מהמחקרים?
אם אתם מתאימים להשתתף באחד מהמחקרים הקליניים ותחליטו להשתתף בו, תשובצו באופן אקראי לקבלת התרופה הניסיונית או אינבו (חומר שנראה כמו התרופה הניסיונית, אך אינו מכיל חומרים פעילים). אתם ורופא המחקר לא תדעו איזו תרופת מחקר אתם מקבלים.
במהלך המחקר הקליני, בריאותכם תנוטר בקפידה. תבקרו באתר המחקר, ובמהלך הביקורים יבוצעו בדיקות מסוימות, כגון בדיקות דם ושתן, בדיקות אק”ג (בדיקה הרושמת את הפעילות החשמלית של ליבכם) ובדיקות גופניות. חלק מהביקורים עשויים להתבצע גם מרחוק בשיחת טלפון/וידיאו.
ההחלטה אם להצטרף למחקר הקליני או לא היא בידיכם בלבד, ותוכלו לבטל את הסכמתכם להשתתף בו בכל עת ומכל סיבה שהיא.
ייתכן שתקבלו החזר של עלויות נסיעה כלשהן אל אתר המחקר.
משך
עד 20 ביקורים במשך 4 שנים (חלק מהביקורים עשויים להתבצע מרחוק לאחר השנה הראשונה)
תקופת האחזקה
המשך ביקורי מעקב כל 3 חודשים
התרופה הניסיונית
התרופה הניסיונית או האינבו ניתנים בהזרקה מתחת לעור הבטן.
שלב: 3
המחקר ACCLAIM-Lp(a)
מי יכול להשתתף במחקר הקליני?
משתתפים בעלי ערך LP(a) גבוה, העומדים באחד מהקריטריונים הבאים:
- מטופלים בני 18 ומעלה, שעברו זה מכבר התקף לב או שבץ
- מטופלים בני 55 ומעלה, הסובלים מגורמי סיכון מסוימים למחלות לב או שבץ
משך
עד 27 ביקורים במשך 5 שנים (חלק מהביקורים עשויים להתבצע מרחוק במהלך המחקר)
תקופת האחזקה
המשך ביקורי מעקב כל 3 חודשים
התרופה הניסיונית
תיטלו את תרופת המחקר או האינבו בהזרקה באמצעות מזרק אוטומטי (התקן הדומה למזרק אפיפן).
שלב: 3
המחקר TRIUMPH-Outcomes
מי יכול להשתתף במחקר הקליני?
- אבחנה של מחלת כליה כרונית
- אבחנה של ASCVD
- משתתפים הסובלים (או שאינם סובלים) מסוכרת מסוג 2
כיצד נוכל להשתתף?
- מלאו את השאלות המקוונות כדי לברר אם אתם עומדים בקריטריונים המקדימים
- שלחו את פרטי הקשר שלכם
- ענו לקריאתנו לענות על שאלות נוספות כדי לסייע לנו לקבוע באיזה מחקר מבין המחקרים הקליניים אתם מתאימים להשתתף
- אשרו את התעניינותכם ואת מיקום אתר המחקר
- שוחחו עם אתר המחקר על השלבים הבאים בהשתתפות במחקר
שאלות נפוצות
כיצד נדע באיזה מחקר קליני אנו עשויים להתאים להשתתף, והאם נוכל להשתתף ביותר ממחקר אחד?
לאחר מילוי השאלון הקצר, נעריך אם אתם עשויים להתאים להשתתף באחד משני המחקרים הקליניים. אם אתם מתאימים להשתתף באחד מהמחקרים הקליניים, או בשניהם, ייצרו עמכם קשר לביצוע הערכה טלפונית. במהלך ההערכה הטלפונית, תישאלו שאלות נוספות שיסייעו לנו לזהות איזה מחקר מבין שני המחקרים הקליניים עשוי להתאים לך באופן מיטבי. תוכלו להשתתף רק באחד מהמחקרים הקליניים.
מהו מחקר קליני?
מחקר קליני הוא מחקר רפואי, המסייע לענות על שאלות חשובות לגבי תרופות ניסיוניות כגון:
- האם בטוח להשתמש בהן?
- האם הן פועלות?
- האם קיימות תופעות לוואי?
מהי החשיבות של מחקר קליני?
כל התרופות חייבות להיבדק במחקרים קליניים לפני שניתן יהיה לאשר מתן שלהן למטופלים על ידי רופאים. ללא השתתפות של מטופלים במחקרים קליניים אלה לא יהיו לנו תרופות חדשות.
מי מנהל מחקרים רפואיים?
מחקרים קליניים עשויים להיות ממומנים על ידי חברות תרופות או ביוטכנולוגיה, מרכזים רפואיים אקדמיים, ארגונים התנדבותיים או ספקי שירותי בריאות. מחקרים אלה ממומנים על ידי חברת Lilly.
כל אתר מחקר מנוהל על ידי רופא מחקר שהוא רופא. מחקרים קליניים כוללים גם צוות מחקר, העשוי לכלול רופאים, אחיות ואנשי צוות רפואי אחרים.
מהם השלבים של מחקרים קליניים?
מחקרים קליניים כוללים שלבים שונים. להלן תיאור קצר של שלבים אלה.
- מחקרים קליניים שלב 1: החוקרים בוחנים לראשונה תרופה או טיפול בקבוצה קטנה של מטופלים כדי להעריך את בטיחותה ולזהות תופעות לוואי.
- מחקרים קליניים שלב 2 ו-3: התרופה או הטיפול ניתנים לקבוצת מטופלים גדולה יותר כדי לברר אם הם פועלים וכדי להמשיך לבדוק את בטיחותם.
- מחקרים קליניים שלב 4: כוללים שימוש ממושך בתרופה בעולם האמיתי. מחקרים אלה מספקים מידע נוסף על היתרונות והסיכונים של התרופה.